חכים נ' קינו-טק עולם של פתרונות חכמים בע"מ

החלטה

לפני בקשת הנתבעת לתיקון פסק-דין, כך שיתוקן הסכום בו חויבה המבקשת לשלם למשיב בגין פיצויי פיטורים.

1.ביום 10.10.2012 ניתן לבקשת המשיב (להלן – העובד) פסק-דין בהיעדר הגנה כנגד המבקשת (להלן – המעבידה), המחייב את המעבידה בתשלום הסכומים הבאים: 4,000 ₪ בגין פדיון ימי חופשה, 4,036 ₪ בגין דמי הבראה, 8,735 ₪ בגין פיצויי פיטורים ו- 2,000 ₪ כהוצאות משפט (להלן – פסק-הדין).

בהחלטתי מיום 3.3.13 נדחתה בקשת המעבידה לביטול פסק-הדין.

2.ביום 24.4.2013 הגישה המעבידה בקשה זו בה היא עותרת ל"קיזוז מרכיב הפיצויים" מהוראות פסק-הדין.

המעבידה טוענת כי במהלך הדיון שהתקיים ביום 28.2.13 בבקשה לביטול פסק-הדין היא "הוכיחה" כי שילמה לתובע את הסך של 4,220 ₪ בגין פיצויי הפיטורים ולכן יש לקזז סכום זה מהסכום המצוין בפסק-הדין ו"לקבוע סכום תביעה מעודכן לשם העברתו את ההוצאה לפועל..." .

לבקשה צורף תדפיס של חברת הביטוח כלל ממנו עולה לטענת המעבידה כי הועברו לזכות העובד סך של 4,220 ₪ בגין פיצויי פיטורים מתוך הכספים שהופקדו לזכותו ועבורו בקרן הפיצויים.

3.העובד מתנגד לבקשה, וזאת בשל האיחור בהגשתה, והן בשל כך כי היה על המעבידה להגישה לרשם ההוצאה לפועל, כפי שאף עשתה בפועל.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה מצאתי כי יש לדחות את הבקשה, ואלה נימוקי:

א.המועדים להגשת בקשה לתיקון פסק-דין נקבעו בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] , התשמ"ד – 1984 החל בבתי הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969. הוראות הדין קובעות כי על בקשה כאמור להיות מוגשת תוך 21 ימים ממועד מתן פסק-הדין.

הבקשה הוגשה ביום 24.4.2013 ובאיחור ניכר, הן בהתייחס למועד מתן פסק הדין (10.10.2012) והן בהתייחס למועד הבקשה הדוחה את בקשת ביטול (3.3.2013). יצוין כי על-פי אישורי המסירה בתיק בית הדין הומצאה ההחלטה בבקשה לביטול פסק-הדין מיום 3.3.12 לב"כ המעבידה עוד ביום 12.3.2013. המעבידה לא הצביעה על טעם מיוחד לאיחור המצדיק את הארכת המועדים.

ב.הליך תיקון פסק-דין עניינו בתיקון טעויות סופר, ולא בתיקון מהותי כמו המבוקש כאן באשר לסכומים שנפסקו ולעצם זכאותו של העובד לפיצויי פיטורים וסכום הזכאות הכולל.

ג.עולה מהבקשה כי הטענה היא שמתוך סכום פיצויי הפיטורים להם זכאי העובד ואשר נפסקו לזכותו – חלקם שולמו באמצעות קרן פיצויים. טענה זו אינה משליכה על עצם הזכאות כפי שנפסקה בפסק-הדין ולכן אין מקום לתקנו. טענה מסוג זה, לפיה חלק מהסכומים שנפסקו כבר שולמו, יש להציג בפני כב' רשם ההוצאה לפועל ולא במסגרת בקשה לתיקון פסק-דין.

5.סוף דבר – הבקשה נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות הבקשה ושכ"ט ב"כ העובד בסך 2,500 ₪.

ניתנה היום, ג' סיון תשע"ג, (12 מאי 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: